נחום סחר ז"ל

נחום סחר גדל והתגורר בקריית אונו כאשר תמיד היה כלב לצדו. זו הייתה אהבתו הראשונה אשר ליוותה אותו לכל אורך חייו. בדומה לנוח המקראי אף הוא קיבץ אותם זוגות זוגות- תמיד שני כלבים במקביל. בתחילה היו תמי (זאבה מעורבת ) וטייגר (דני מעורב) בהמשך גורה ורשף הדוברמנים כאשר בעקבותיהם היו שני רועים גרמנים: סנטו הקשוח ובלק החמוד, משהו בסגנון "הטוב הרע והמכוער" (רק בלי המכוער) וכיום ניתן למצוא בביתו את בל ובנה נץ מגזע הבורדר קולי.

בשנת 1979 התחיל את דרכו הרשמית בכלבנות עם הצטרפותו לחוג הישראלי לאילוף כלבים. בשנת 1982 היה חבר בוועדה משותפת לחוגי עבודה ואילוף המקימה את ועדת אכ"ע ותקנוניה.

בין השנים 1984-1982 השתתף עם כלבתו, גורה במבחני שוצהונד כאשר גולת הכותרת הייתה ב 1982 הוא נסע איתה לדרום אפריקה לתחרות בינלאומית שם הם התחרו נגד גרמניה, יפן, ארה"ב וארצות נוספות, וקטפו את מדליית המקום הראשון.

שם, בדרום אפריקה הוא חזה לראשונה בספורט האג'יליטי בו התאהב מיידית והחליט לייבאו לארץ. בעזרתו תורגם תקנון האג'יליטי, נבנו מתקנים וכל זאת כמעט כעשור לפני ש ה FCI הכיר באופן רשמי בספורט זה.

בשנת 1991 הוא ארגן תחרות אג'יליטי ראשונה בארץ והשתתף עם כלבו האישי. מאז שקד בכל מרצו לקידום האילוף עם דגש על ספורט האג'יליטי. בשנת 1994 עבר השתלמות בגרמניה בהנחיית שופטת מוסמכת לאג'יליטי ב1995 השתלם בגרמניה והולנד וב1998 סיים את התמחותו התיאורטית והמעשית אצל שופט בכיר מגרמניה. כך בשנת 1999 הוסמך על-ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות לשופט האג'יליטי הראשון בישראל.

אנחנו על המפה

משנת 1995 היה חבר בועדת ה- FCI לאג'יליטי אשר אחראית על כל תחום האג'יליטי בארגון העולמי ה-FCI. לאורך כל השנים היה המאמן וראש המשלחת של החוג הישראלי לאילוף כלבים באליפות העולם באג'יליטי אשר נערכת מידי שנה במדינה אחרת. לא רק טל ברודי אמר "אנחנו על המפה", זאת גם אמר נחום שפרץ דרך לאליפויות עולם בהן נטל החוג חלק ודגל ישראל התנוסס בגאווה במופע הפתיחה והסיום לצדם של קרוב לשלושים דגלים נוספים.

לאורך השנים הייתה בזכותו נציגות ישראלית באליפות בהולנד , קופנהגן, סלובניה, גרמניה פורטוגל וצרפת. נחום, השגריר של החוג, היה אהוד ומוערך בקרב אנשי מפתח רבים בעולם האג'יליטי ביניהם מייסד האג'ליטי, מר פיטר לואיס מאנגליה.

משנת 1985 ובמשך 17 שנה כיהן נחום כיושב ראש החוג הישראלי לאילוף כלבים עד שבחר לפרוש בכדי להקדיש את מרצו בקדום הצד המקצועי של האג'יליטי.

הוא אופיין בצניעות חריצות ומסירות ומעולם לא "שקט על שמריו" הוא היה המורה התלמיד ועובד האדמה הנצחי. כאשר היה צריך לשפץ מתקנים ולדאוג למגרש הוא היה מנצח על המלאכה. תקופה ממושכת החוג עבד על מגרש בכפר טרומן ומפעם ופעם היינו צריכים להכשיר את הקרקע: אז היינו מנכשים עשבים, אוספים אבנים, סותמים בורות מתקנים וצובעים את המתקנים אשר צבעם המקורי היו אדום לבן ונחום מתוך פטריוטיות בחר לצבוע אותם כחול-לבן.

לאורך חייו לא הפסיק ללמוד ושאף להתמקצעות. כבר בתחילת דרכו הכלבנית השתתף בקורס בסיסי ומתקדם לכלבנות ועבר קורס מאמני כלבים. בתחום האג'יליטי תמיד היה מעודכן בשינויי התקנון האחרונים וחיפש אפשרות להשתתף בסדנאות והשתלמויות בתחום. הוא גם יצר תקנונים להכשרת/הסמכת מדריכים ושופטים באג'יליטי. בשנים האחרונות שקד על הכשרת דור ההמשך מבחינה מקצועית וכחודש וחצי לפני פטירתו התבשר כי ההתאחדות הישראלית לכלבנות אישרה את הסמכתם של שני שופטי אג'יליטי מחברי החוג.

מפתיע, אך היו לנחום גם חיים מלאים ופעלתניים בנוסף לפעילות הכלבנית שעל-פי סקירה זו ניתן לחשוב שמילאה את כל עולמו.

נחום היה במקצועו מהנדס חשמל ועסק בתחום מעל 35 שנה. היו לו חברים, מכרים וכמובן גם משפחה.

נחום החזיק בשתי משרות מקבילות תובעניות שדרשו את כל תשומת לבו והיו כרוכות גם בנסיעות לארצות אחרת. המשפחה היא זו שגישרה בין שני העולמות: העבודה כמהנדס ופעליו בכלבנות. נחום שהיה אדם פרטי וצנוע שמר על הפרדה בין העולמות ומעטים ידעו על קיומו של "עולם מקביל".

את אתי, אשתו-חברתו לחיים פגש בשנת 1971 ונולדו לזוג שלושה ילדים: ענת, משה ועופר אשר גדלו בחברת הכלבים ולתוך עולם הכלבנות של אביהם. כל אחד מבני המשפחה קיבל את אהבתו (ויש שיאמרו שגעונו) לכלבים בהבנה רבה והם גם הפכו שותפים לאהבתו זו. כך ששיגעונו לכלבים לא בלט יותר מידי מעל השטח.

שמה של הדוברמנית המיתולוגית של המשפחה ניתן לה על ידי ענת בת ה-4. נחום הביא את הכלבה הביתה ואמר לענת שהנה גור כלבים לפניה. ענת ככלבנית ותיקה בת 4 "בדקה את השטח" ותיקנה את נחום באומרה שזו גורה ולא גור- מכאן שמה של הכלבה (שזכתה כאמור במדליית זהב באליפות בינלאומית ב 1982). עופר, בנו הצעיר, כמעט נולד לתוך האג'יליטי. כמחצית מחייו היה מצטרף לאימונים עם נחום; בתחילה עם כלבם בלק ובהמשך עם בל

ויחדיו גם נסעו למספר אליפויות עולם.

אתי, אשתו, מציינת שבשנים הראשונות נחום היה אובססיבי בנושא הכלבנות אך בהמשך התמתן רק לכדי :

שלוש פעמים בשבוע (בכל פעם 4 שעות), מפעם לפעם מבחנים, אימונים תערוכות בימי שבת ובנוסף ישיבות ועד החוג, ישיבות ועדת אימון, קורס להכשרת מדריכים, מפגשים להכשרת שופטים, תרגום תקנוני אג'יליטי ועדכונם, שמירה על קשרים עם חו"ל והרשימה קצרה מלהכיל.

נחום ונוכחותו התמזגו עם "החוג הישראלי לאילוף כלבים ואג'יליטי" עד שקשה להפריד בין השניים: החוג הוא נחום ונחום הוא החוג .טביעת ידו וכף רגלו מצויות בכל אשר נפנה.

נחום ממשיך ללוות אותנו בחזונו- להנות מהאג'יליטי כאן בארץ ואנו חברי החוג נמשיך בדרך אותה התווה לנו.

נכתב ע"י דנה ורדינון

שאלות ותשובות

 

ש: כיצד ניתן להצטרף לחוג?

ת: החוג הוא עמותה רשומה ומצרף לשורותיו חברים חדשים כאשר ניתן לשלבם בקבוצה המתאימה לרמת האג’יליטי שלהם, לבקשת הצטרפות לחץ כאן.

 

ש: מתי אפשר להתחיל להתאמן בחוג ?

ת: לאחר שהכלב יודע משמעת בסיסית (שב,ארצה,רגלי, אליי וכו') ניתן להתחיל להתאמן בחוג.

  

ש: מאיזה גיל מומלץ להקפיץ את הכלב?

ת: מומלץ להקפיץ את הכלב רק כאשר הוא מסיים את התפתחותו ז"א מגיל שנה/ שנה וחצי (בגזעים גדולים).

 

 

 

תקנון החוג הישראלי לאילוף כלבים ואג'יליטי

  חבר בהתאחדות הישראלית לכלבנות

פרק א' 

שם החוג ומעונו:

1. שם החוג: החוג הישראלי לאילוף כלבים ו אג'יליטי ע"ש נחום סחר(להלן החוג).

2. מען החוג: כתובתו של המזכיר הנבחר על-פי כללי תקנון זה.

 

פרק ב'

סמל החוג:

סמל החוג יהיה כדלקמן:

 

פרק ג'

השתייכות החוג:

3. החוג נרשם כעמותה על-פי חוק העמותות, התש"מ-1980 והינו חבר בהתאחדות הישראלית לכלבנות (להלן הי"ל).

 

פרק ד'

אחריות החוג וחבריו:

4. כנגד התחייבות החוג, ניתן לשעבד את רכוש החוג בלבד.

5. חברי החוג אינם נושאים באחריות אישית להתחייבויות החוג.

6. החוג אינו אחראי להתחייבויות ההי"ל.

7. אין ועד החוג נושא באחריות אישית כלשהי להתחייבויות החוג.

 

פרק ה'

מטרות החוג:

8. המטרות לשמן נוסד החוג הן:

8.1. לטפח ולעודד אילוף ואימון כלבים וסוגי ספורט כלבני.

8.2. לארגן תחרויות, מבחנים, תצוגות ואימונים סדירים במסגרת הפעילות הספציפית כפי שיקבעו מפעם לפעם ע"י ועד החוג.

8.3. לארגן מפעלי תרבות, הרצאות, ימי עיון, סמינריונים ומפגשים.

8.4. לנהל, לפתח ולממן קורסים הקשורים במטרות הנ"ל בכל צורה ובכל מקום לפי שיקול דעתו של ועד החוג.

8.5. לעודד התקשרויות החוג עם חוגים, איגודים וגורמים כלבניים מקבילים בעולם.

8.6. להוציא רשימות, ספרים, חוברות, עיתונים ופרסומים אחרים בכל צורה שהיא, בין מקצועיים בין ארגוניים ואחרים, בכל מה שקשור בקידום מטרות החוג וחבריו, כל זאת במסגרת פעילותם הספציפית.

8.7. להשתתף בתצוגות ובתחרויות לכלבנות בארץ ובחו"ל.

8.8. לייסד סניפים נוספים אשר יעסקו ויעודדו אילוף כלבים ועיסוק בסוגי ספורט כלבני בכל רחבי הארץ.

8.9. להכשיר מדריכים ושופטים ולשמור על רמתם המקצועית הנאותה.

 

פרק ו'

סמכויות החוג:

9. לשם השגת מטרותיו כמפורט בפרק ד', זכותו של החוג לבצע את הפעולות כדלקמן, כולן או מקצתן:

9.1. לקנות, לחכור, לשכור, להחליף, לקבל בירושה ו/או במתנה, לרכוש בכל אופן אחר נכסים וזכויות, בין מיטלטלין ובין מקרקעין, להקים, לרכוש בכל צורה שהיא מבנים ומתקנים הדרושים למטרותיו, למוסדותיו, ולצרכי חבריו, להחזיקם ולנהלם.

9.2. לשכור, להחכיר, להשכיר ולהעביר בכל צורה שהיא נכסים, מקרקעין, מטלטלין, זכויות במקרקעין וזכויות אחרות.

9.3. להשיג הלוואות מהחברים ומשאינם חברים, מחברות, ממוסדות כספיים, מבנקים וממוסדות ממשלתיים וציבוריים, להבטיח את תשלומם באותה צורה ובאותם תנאים אשר יימצאו לנכונים, ליעילים ולרצויים ע"י ועד החוג.

9.4. לשעבד ולמשכן בכל צורה שהיא, את כנסי המקרקעין והמטלטלין והזכויות שבהם, כולם או מקצתם, וכן לתת בטחונות מכל המינים והסוגים בכל צורה שהיא בעבור צרכיו, צרכי חבריו וצרכים אחרים לפי שיקוליו הבלעדיים, לפרוע את ההלוואות האלה ולשחרר את השיעבודים את הביטחונות ואת המשכנתאות האלה.

9.5. להשיג ולקבל תשלומים שונים וכן לקבל איגרות, תרומות, מענקים, הקצבות, עזבונות ומתנות בכל צורה שהיא מאת חבריו ומשאינם חבריו, בין בארץ ובין בחו"ל, מכל גוף ומוסד, פרטי, ממשלתי, עירוני, וציבורי, להשתמש בכספים אלה בשלמותם או בחלקם בכל צורה שהיא למטרותיו, לצרכיו ולצרכי חבריו.

9.6. להוציא, לחתום, למשוך, לקבל, להסב, לערוב, להעביד, לנכות, למסור לגוביינא, או לנכיון ולתת כל מיני שטרות, שטרי חוב וחליפין, המחאות וניירות ערך, וניירות אחרים מכל סוג ומין שהם.

9.7. ליצור קרנות לעידוד וניהול מפעלים מכל סוג שהוא הקשורים לנושא האילוף.

9.8. לבטח את רכוש החוג, נכסיו ומפעליו, בשלמותם ובחלקם, נגד כל נזק, הפסד, סיכון אובדן והתחייבויות מכל סוג שהן, העלולים לפגוע בחוג, בחבריו או ברכושו, הכל לפי ראות עיניו של ועד החוג.

9.9. להתקשר בחוזים והסכמים מכל סוג שהוא, עם כל אדם, גוף או מוסד, ולהתנות בהם כל תנאי לפי ראות עיני ועד החוג למען ביצוע וקידום מטרות החוג וחבריו.

9.10. להתמזג, להתאגד, או להשתתף עם כל גוף או ומוסד שמטרותיהם דומות למטרות החוג ואינן נוגדות את תקנון ההי"ל, ואין כוונתן להפיק רווחים.

9.11. להלוות כספים ולתת אשראי לכל אדם, גוף ארגון או מוסד הקשורים בחוג, אשר יכולים לשמש לקידום ענייניו וחבריו למען מטרות שוועד החוג ימצא אותם לנכונות ומועילות, ולהבטיח את פרעון ההלוואות והאשראים האלה ע"י קבלת שטרות, משכנתאות, משכון ובטחונות ושיעבודים אחרים מכל סוג ומין שהם, ובלבד שהחוג יהיה זכאי לגבות ממקבלי ההלוואות והאשראים האמורים.

9.12. החוג יהיה רשאי וזכאי לגבות דמי השתתפות, מהאנשים שייקחו חלק בקורסים ובפעילויות השונות, ומכל אדם הזקוק לשרותיו או הנהנה משירותים אלה, בתנאי כי התשלומים הנ"ל יהיו מכוונים לכיסוי הוצאות החזקתו של החוג ו/ או ישמשו להשגת מטרותיו.

9.13. החוג יהיה רשאי וזכאי לגבות כל תשלום דמי כניסה וכו', תמורת השתתפות במופעים, תצוגות, הרצאות ואירועים למיניהם וזאת בתנאי כי התשלומים הנ"ל יהיו מכוונים לכיסוי הוצאות, לכיסוי הוצאות החזקתו של החוג ו/ או למימוש מטרותיו.

9.14. מבלי לגרוע מכל האמור לעיל, החוג רשאי וזכאי לבצע את כל אותן הפעולות שיהיו דרושות מזמן לזמן להשגת מטרותיו ובכלל זה עריכת מגביות, העסקת עובדים בין בשכר ובין שלא בשכר, וכן לעשות כל פעולה אחרת לקידום מטרותיו.

9.15. לוודא ייצוג הולם של החוג בפני הנהלת ההי"ל בכל עניין שוועד החוג יחשוב לנחוץ, כן לוודא ייצוג של חברי החוג בפני גוף או מוסד אשר לפי דעת ועד החוג יש צורך לייצגם.

 

פרק ז'

חברים:

10. כל אדם בגיר וכל תאגיד כשיר להיות חבר בחוג, בתנאי שיגיש בקשה להתקבל לחוג ובתנאי שימלא אחר האמור בסעיף 11 להלן.

11. כל אדם המבקש להתקבל כחבר, ישלם דמי חבר לשנה השוטפת.

12. ידחה ועד החוג בקשה של המבקש, הזכות בידי המבקש לפנות בכתב לבית-הדין של ההי"ל תוך 60 יום מיום מתן ההחלטה לשם הכרעה בעניינו. החלטת בית-הדין תהיה סופית ומחייבת.

13. החברות בחוג תפסק בעקבות אחד או אחדים מהמקרים כדלהלן:

13.1. במותו של חבר.

13.2. באם לא ישלם דמי חבר 3 חודשים לאחר תחילת שנת הפעילות, או לאחר הצטרפותו לחוג, המוקדם מהשניים.

13.3. באם יודיע החבר בכתב על רצונו לפרוש מהחוג.

13.4. באם יוצא מהחוג לפי התנאים המפורטים בסעיף 14 להלן.

14. החוג זכאי להוציא חבר, בהתקיים אחד מן המקרים הבאים:

14.1. ביצוע מעשה הנוגד את מטרות החוג, או את נוהלי העבודה של החוג (ראה נספח 1 לתקנון זה) או הפוגע בפעילותו השוטפת, או מפריע לאווירתו החברתית הטובה.

14.2. ביצוע מעשה שגרם נזק לאינטרסים של החוג ו/או ההי"ל, ופגע בכבודו.

14.3. התנהג בצורה בלתי הולמת באחת או יותר מאסיפות החוג או ההי"ל, או השמיע ביקורת בלתי הוגנת כלפי שופט בתצוגות או בתחרויות, או שהוכח שבמעשיו הטעה את השופט ובכך הביא לקבלת החלטה מוטעית על-ידו.

14.4. לא נענה לדרישות והחלטות ועד החוג או אינו מבצע הנדרש ממנו על-פי תקנון זה.

15. חבר שקיבל הודעה בדבר הוצאתו מהחוג כאמור לעיל, זכאי לפנות תוך שלושה חודשים מיום קבלת ההודעה על כך, לבית-הדין של ההי"ל, אשר ידון ויחליט בקשר לפנייתו. החלטת בית-הדין סופית ואין עליה זכות ערעור.

16. מבלי לפגוע באמור בסעיף 14 דלעיל, זכאי ורשאי ועד החוג, להשעות חבר מחברותו בחוג באופן מיידי ומכל סיבה שהיא, עם מתן הודעה על כך לחבר ועד לבירור סופי של המקרה באסיפה הכללית, ועד החוג חייב במקרה כזה לאפשר לחבר העומד בפני הוצאה מהחוג, להסביר בכתב או בע"פ את טיעוניו וכמו כן להביא לידיעתו את אפשרות הערעור הפתוחה בפניו.

 

פרק ח'

זכויותיו וחובותיו של חבר בחוג:

17. לכל חבר בחוג, זכות הצבעה באסיפה הכללית של החוג.

18. ועד החוג רשאי להעניק חברות כבוד בחוג לאדם שעשה רבות למען החוג בפרט והכלבנות בכלל.

19. חבר החוג יהיה זכאי להשתתף בקורס אימון מוגדר לקראת מבחן עבודה באישור יו"ר ועדת אימון.

20. חבר החוג יהיה זכאי להנחות ולהקלות כפי שיוחלט עליהן במסגרת ועד החוג ו/או ההי"ל.

21. חבר החוג מתחייב להכיר ולכבד את תקנון ההי"ל התקפים.

 

פרק ט'

הכנסות והוצאות החוג:

22. החוג ישתמש בהכנסותיו מהמקורות המפורטים לעיל, וכן בנכסיו, אך ורק לשם קיום וקידום מטרותיו וביצוע פעילויותיו. שום חלק מהכנסותיו ונכסיו לא ישולם ולא יועבר לחברי החוג בתור רווח מכל סוג ובכל צורה שהיא, למעט פעילויות חברתיות המותרות על-פי תקנון זה ובתנאי שאושרו ככאלה בהחלטות הביצוע של ועד החוג.

23. מבלי לגרוע מהמאור בסעיף 22 לעיל, יהיה החוג רשאי להוציא הוצאות ולשלם תשלומים במקרים הבאים:

23.1. שכר לעובדי החוג, לרבות חברי החוג וכן לכל אדם או גוף הנותן שרות לחוג בכל צורה שהיא, לרבות עורכי-דין, רואה-חשבון, מנהל חשבונות, מבטיחים ועבור שירותים שאנשים אלה ביצעו עבור החוג ולמענו.

23.2. הוצאות ממשיות כגון: שכ"ד, הוצאות לכיסוי העלות של נסיעה, כלכלה ולינה, שהוצאו בפועל ע"י אדם, לרבות חבר החוג, בקשר עם פעילויות החוג ועיסוקיו.

23.3. הוצאות לארגון מופעים, תצוגות, תחרויות, פרסומים ומפעלים אחרים, שהוצאו בפועל ע"י אדם, לרבות חבר החוג, המקדמים את מטרות החוג ופעולותיו.

23.4. תשלומים שונים לכיבוי ריבית ועמלות לבנקים עבור ניהול חשבון בנק, למלווים כספים לחוג, לתשלום דמי חברות בהי"ל ותשלומים שונים אחרים שוועד החוג החליט על הוצאתם. 

פרק י'

מוסדות החוג:

24. מוסדות החוג הם:

24.1. האסיפה הכללית (הרגילה והיוצאת מן הכלל).

24.2. ועד ה חוג.

24.3. ועדת האימון.

24.4. ועדת הביקורת.

25. שנת הפעילות של החוג ובמקביל שנת הכספים שלה, מתחילה ב- 1 לינואר מידי שנה ומסתיימת ב- 31 לדצמבר של אותה שנה.

26. האסיפה הכללית:

26.1. האסיפה הכללית של החוג הינה המוסד העליון שלה ועל-פי החלטותיה והנחיותיה ינוהלו פעולות החוג.

26.2. האספה הכללית הרגילה של החוג, תתקיים אחת לשנה, לא מאוחר משישה חודשים מסיום שנת הפעילות.

26.3. להלן הנושאים הקבועים שיועלו לדיון באסיפה הכללית הרגילה של החוג:

26.3.1. דו"ח יו"ר החוג על הפעילות במשך השנה הנדונה.

26.3.2. דו"ח גזבר על המצב הכספי של החוג, כולל הצגת ההכנסות, ההוצאות והמאזן הכספי.

26.3.3. דו"ח יושב ראש ועדת האימון.

26.3.4. דו"ח המבקר.

26.3.5. נושאים שונים בהתאם להצעות המשתתפים באסיפה.

27. סמכויותיה של האסיפה הכללית הרגילה מפורטים להלן:

27.1. לדון בכל הנושאים שהועלו לדיון ולקבל החלטות לביצוע ובלבד שהנושא לא יהיה כלול בנושאים שהינם בסמכותה של האסיפה הכללית היוצאת מן הכלל.

27.2. לאשר את דו"ח ההכנסות וההוצאות של החוג ומאזנה, ולמנות את היו"ר ואת הגזר לחתום עליהם.

27.3. לבחור בוועד, בוועדת האימון ובוועדת הביקורת של החוג.

27.4. לקבוע את גובה דמי החבר לשנה הבאה.

28. סדר כינוס וניהול האסיפה הכללית:

28.1. הוועדה על האסיפה הכללית, בין רגילה ובין יוצאת מן הכלל, סדר יומה, מקום ושעת כינוסה יימסרו לחברים לפחות 14 יום מראש לפני תאריך כינוסה.

28.2. צורת ההזמנה לאסיפות הנ"ל, תקבע מידי פעם ע"י ועד החוג.

28.3. אפשר לקיים ולפתוח בדיון, בכל האסיפות הכלליות למיניהן, בכל מספר חברים נוכח, וכל מספר חברים ייחשב כמנין חוקי.

28.4. כל החלטה באסיפה הכללית של החוג, תחשב כאילו התקבלה, אם זכתה ברוב קולות הנוכחים הזכאים להצביע.

28.5. כל חבר המשתתף באסיפה הכללית, ושיטת ההצבעות בה, יהיו בהתאם להחלטות האסיפה ובכפיפות להוראות תקנון זה.

29. האסיפה הכללית היוצאת מן הכלל:

29.1. לשם קבלת החלטות המפורטות להלן, על הועד לכנס אסיפה כללית יוצאת מן הכלל, כל אימת שנושא אחד או נושאים אחדים מהנושאים המפורטים מטה יועמדו לדיון:

29.1.1. לשנות ולתקן, לבטל ולהחליף כל נושא הכלול או הנוגע במישרין או בעקיפין לתקנון זה.

29.1.2. להחליף, ו/או להוסיף חבר לוועד החוג וזאת שלא בתום תקופת כהונתו.

29.1.3. להחליט על פירוק החוג.

29.2. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 29.1 דלעיל, יהיה ועד החוג רשאי בכל עת לכנס אסיפה כללית יוצאת מן הכלל, לשם דיון בכל נושא שהועד ימצא לנכון, כל אימת שיראה צורך בכך. ועד החוג יהיה חייב לכנס אסיפה יוצאת מן הכלל לפי דרישה בכתב של ועדת הביקורת, או של קבוצת חברים בחוג, באם הדרישה חתומה ע"י יותר משליש ממספר החברים בחוג.

30. ועד החוג:

30.1. ועד החוג ייבחר באסיפה הכללית ויהיה מורכב מחמישה או שבעה חברים בתפקידים כמפורט:

ועד חוג בו חמישה חברים יכלול:

30.1.1. יושב ראש החוג.

30.1.2. גזבר/מזכיר החוג.

30.1.3. יושב ראש ועדת אימון.

30.1.4. שני חברים לתפקידים מיוחדים.

ועד החוג בו שבעה חברים יכלול:

30.1.5. יושב ראש החוג.

30.1.6. סגן יושב ראש החוג.

30.1.7. גזבר החוג.

30.1.8. מזכיר החוג.

30.1.9. יושב ראש ועדת האימון.

30.1.10. שני חברים לתפקידים מיוחדים.

30.2. כל חבר ועד יכהן בתפקידו עד לאסיפה הכללית הרגילה הבאה. משרתו תתפנה לפני מועד זה: במותו, בהגישו בכתב ליו"ר החוג את התפטרותו, בהחלפתו באחר, ע"פ החלטת האסיפה הכללית שלא מן המניין כאמור בסעיף 29.1.2 דלעיל, באם הוכרז כחולה רוח, או אם ביקש להפסיק חברותו בחוג.

30.3. להלן פירוט התפקידים העיקריים של חברי הוועד:

30.3.1. יו"ר החוג: אחראי לפעילותו הכללית של החוג, אחראי לביצוע החלטות האסיפה הכללית באמצעות הדו"ח השנתי שיכין. עליו לנהל את ישיבות הוועד ויושב ראש באסיפות הכלליות שיקוימו. ייצג את החוג בפני גורמי חוץ ביחד עם יתר חברי הועד, או לבד, כפי שיוחלט בוועד החוג, יהיה רשאי, יחד עם גזבר החוג, לחתום ולהתחייב על מסמכים חוזיים.

30.3.2. סגן יו"ר החוג: יהיה אחראי לתכנון, לארגון ולביצוע התצוגות והמופעים של החוג, כמו-כן יהיה אחראי בפני יו"ר החוג לאותם נושאים שיטילו עליו לבצע. יחליף את היו"ר בכל תפקידיו בעת היעדרו.

30.3.3. גזבר: יהיה אחראי לכל הפעילות הכספית של החוג, בהתאם להחלטות הוועד ובכפוף לתקנון החוג. ידאג לניהול ספרי החשבונות של החוג ולהכנת הדוחות הכספיים השנתיים הנדרשים ע"פ החוק ותקנון החוג, יגיש אחת ל- 3 חודשים דוחות כספיים למבקר החוג וליושב ראש החוג. יהיה רשאי, יחד עם יו"ר החוג, להתחייב ולחתום בשם החוג על מסמכים חוזיים, יציג באסיפה הכללית את הדוחות הכספיים השנתיים של החוג.

30.3.4. מזכיר: ירשום וינהל את פנקס החברים של החוג, את ספר הפרוטוקולים של ועד החוג, את הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות של החוג ואת כל ההתכתבות של החוג עם גורמי פנים וחוץ.

30.3.5. יו"ר ועדת אימון: יהיה "מדריך מוסמך" של ההי"ל ע"פ תקנון החוג (במידה ואין מי שעומד בכל הקריטריונים ימלא את התפקיד חבר בעל נסיון של שנתיים הדרכה במסגרת אג'יליטי החוג ועבר עם כלבו האישי בהצלחה שני מבחני A2 בציון מינימלי של טוב-מאוד). הוא ירכז את ענייני האילוף של כלבי החוג, ידאג להכנת תכנית אימונים לחברי החוג במגמה להשיג את המטרות המקצועיות של החוג, יהיה אחראי לקורסים היסודיים והמתקדמים לאילוף כלבים, יכין תכניות אימון לקורסים למדריכים לאילוף כלבים ויפקח על ביצועם.

30.3.6. חבר לתפקידים מיוחדים: יהיה אחראי לכל הציוד, המתקנים ומקום הפעילות של החוג, מבחינת תחזוקה תקינה, שמירה וקיום הפיזי, ורישום המלאי ברשימות מפורטות ותקינות.

30.3.7. חבר לתפקידים מיוחדים: יבצע תפקידים כפי שיטיל עליו ועד החוג, ויבצע את המכירות לחברים בתאום וע"פ הנחיות הגזבר.

31. הוועד יקבע לעצמו את סדר עבודתו, מועדי ותדירות ישיבותיו, כמו כן יקבע הוועד לעצמו את מנין החברים אשר יהווה מנין חוקי לישיבותיו ולקבלת החלטותיו.

ההחלטות בישיבות הוועד תתקבלנה ברוב קולות רגיל, כשלכל חבר ועד זכות הצבעה של קול אחד וליו"ר הוועד לא יהיה קול נוסף או מכריע.

הזכות בידי הוועד לעסוק ולבצע את אותן פעילויות ודברים שהחוג רשאי לבצעם כפי שמפורט בתקנון החוג, זולת אלו שנקבע שהינם באחריות האסיפות הכלליות של החוג.

הועד, באמצעות מזכיר החוג, ינהל רשימות מעודכנות של חברי החוג וכן פרוטוקולים המפרטים במדויק את הנושאים שהועלו לדיון, הדעות שהובעו וההחלטות שנתקבלו בכל אחת מישיבות הוועד ובכל אסיפה כללית שהתקיימה. כל פרוטוקול ייחתם ע"י המזכיר והיו"ר כהוכחה לנכונות הכתוב.

ועד החוג יבחר בישיבתו הראשונה, את יתר חברי ועדת האימון. ע"פ החלטה מיוחדת שתתקבל בהצבעה, רשאי הועד להזמין לישיבותיו, כמקרה חד פעמי או באופן קבוע, חבר מחברי החוג, או כל אדם אחר, לצורך ייעוץ מקצועי או עזרה בעת דיון, יהיה רשאי לפנות למזכיר החוג ולהגיש לו בכתב את בקשתו. ועד החוג יחליט בישיבה בה יעלה המזכיר את בקשת החבר אם להזמין את החבר להצגת הנושא או לדון בו ללא השתתפות החבר.

32. ועדת האימון:

32.1. ועדת האימון תורכב מיו"ר ועדת האימון שנבחר באסיפה הכללית ומשני חברים נוספים שיבחרו ע"י ועד החוג. הועדה תבחר לעצמה מזכיר מבין חבריה, אשר יהיה אחראי לרשום פרוטוקולים מפורטים של ישיבות הועדה וההחלטות שהתקבלו. אחת לשלושה חודשים ידווח יו"ר ועדת האימון למבקר וליו"ר החוג בכתב, על ביצוע תכנית האימונים והמבחנים שנקבעה.

32.2. ועדת האימון, מיד לאחר בחירתה ולא מאוחר מחודש ימים לאחר בחירתה, תכין ותפרסם לכל חברי החוג, תכנית עבודה שנתית של החוג לשנת הפעילות השוטפת, תוך פירוט הפעילות מידי רבעון וקביעת לו"ז למבחני הרמות השונות.

32.3. ועדת האימון תהיה אחראית לפרסום תקנוני אילוף אשר יופצו לכל חברי החוג ולפרסום רשימת המדריכים אשר מונו מטעם החוג בהתאם לתקנון זה.

32.4. תקנון האילוף והאג'יליטי התקף בחוג אשר לפיו חברי החוג יקיימו את פעילויות החוג ולפיו ינוהלו מבחני האילוף והאג'יליטי, הינו תקנון רשמי של ה- "F.C.I.". תקנון זה יהיה חלק בלתי נפרד מתקנון החוג בנוסף למבחני הרמות השונות ולתקנוני האילוף והאג'יליטי המפורטים בסעיף 32.3 לעיל.הנהלים להסמכת מדריך ושופט עבודה ואג'יליטי הם חלק בלתי נפרד מתקנון זה והם מצויים בנספחים 2 ו 3.

33. ועדת הביקורת:

ועדת הביקורת תהיה מורכבת מחבר אחד שיבחר באסיפה הכללית של החוג, תפקיד הועדה תבקר את הדוחות הכספיים של החוג ולאשר אותם כמציגים נכונה את מצב הכספים של החוג. כמו כן מתפקיד הועדה לבקר את כל יתר פעילויות החוג ולדווח לאסיפה הכללית בדיווח כתוב אם פעילויות החוג תאמו להחלטות ועד החוג ואם תואמות החלטות אלה את תקנון החוג.

 

פרק י"א

פיקוק העמותה:

34. החוג רשאי באסיפה כללית יוצאת מן הכלל להחליט על פירוק מרצון ועל מינוי מפרק או מפרקים, ההחלטה טעונה רוב של שני שלישים מהמצביעים באסיפה, אסיפה זאת תזומן ע"י הודעה מיוחדת שתשלח לכל החברים 21 יום לפני מועד קיומה, תוך ציון הכוונה לדין בנושא של פירוק מרצון.

35. במקרה של פירוק החוג ולאחר שנפרעו חובותיו במלואם ונשארו נכסים, ימסרו נכסים אלה לידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות (ההי"ל) ובשום אופן לא יחולקו בין החברים.